No Results Found
The page you requested could not be found. Try refining your search, or use the navigation above to locate the post.
גרעיני יצירה ברחבי הארץ
גרעיני יצירה ברחבי הארץ
במקביל לחונכויות האישיות באמנויות במסגרת ‘פרויקט יצירה’ ולעיתים כמהלך הנובע מחונכויות אלו, מעמידה הקרן פורמט פעילות שני בצורת ‘גרעין יצירה’. כחלק ממערך ‘גרעיני היצירה’, מגבשת הקרן קבוצות יצירה ברחבי הארץ, לעשייה אמנותית וקהילתית. קבוצות היצירה פועלות על פי מערך עבודה שנתי, בתחומי האמנויות השונים. בפעילות זו, מבקשת הקרן ליצור, באמצעות העבודה עם הילדים ובני הנוער היתומים, מארג קהילתי יוצר, אשר יפרה, יעשיר ויעמיק את חיי התרבות והאמנות ביישוב.
לעיתים פרויקט אשר התרחב ל’גרעין יצירה’ מקורו בחונכות במסגרת ‘פרויקט יצירה’. הפרויקטים המורחבים למסגרת ה’גרעינים’ עוסקים בתכנים של תרבות, הנצחה וזיכרון בקהילות ובמקומות השונים בהן הם מתקיימים. דווקא הזיכרון והשכול, איפשרו לפתוח דלתות כבדות ולקיים דיאלוג ברגעים שהמילים כבר לא היו נגישות. בעזרת הקונספטים המיוחדים שהקרן מבנה, על בסיס דיאלוג אמנותי, נפתח פתח לקשר אמיתי של הדברות,
בין האחר והשונה, בין הזר והמאיים, בין הפן האחר שלנו המתגלה לנו בדמות בני העליות השונות ובמרקם האנושי הנדיר הנמצא בישראל.
‘גרעין היצירה’ פועל לקירוב לבבות בין חלקי האוכלוסיה השונים בישראל, הנמצאים בחיכוך וקונפליקט, הן בתוך החברה היהודית- בין דתיים לחילוניים, בין בני העליות לוותיקים, בין אוכלוסיות חריגות שונות, והן בינם ובין אוכלוסיות המיעוטים- במגזר הבדווי, הדרוזי, והערבי.
ב’גרעיני היצירה’ נעשה נסיון לטרנספורמציה של השכול הן ברמה האישית של כל ילד, ומשפחה שכולה, והן ברמת הקהילה, מתוך תפיסה שהשכול מחלחל למערכות הקהילה והמדינה, מעוות ומקהה רגישויות גם ברמה הארצית. האנרגיה של השכול יכולה להפוך לכלי קונסטרוקטיבי, מקרב לבבות, המסייע לבניית חיי קהילה רגישים וטובים יותר. ואכן שאיפתו של כל ‘גרעין יצירה’ אשר בחלקו הראשון של הפרויקט פועל בקרב הילדים היתומים בישוב, היא להתרחב עם הפרויקט לתוך המארג הקהילתי של הישוב ולהוביל מהלך אמנותי- חברתי רחב, המשלב חלקי אוכלוסיה נוספים, מהלך אשר יתרום לחיזוק הקהילה במקום.
בית הספר למדעים ואמנויות הינו מוסד ייחודי השואף למצוינות בתחומי המדע והאמנויות ובעשייה חברתית למען הקהילה. קרן רז-רם בדיאלוג עם יעל שפרינגר, הרכזת החברתית במוסד, בנתה מודל פעילות מורכב, אשר במהלכו קבוצה של 15 מילדי בית הספר חונכים קבוצה של ילדים מהיישוב גבעון החדשה, שממוקם בפאתי ירושלים. היישוב הינו יישוב מצוקה והילדים זוכים במסגרת הפרויקט להרחבת הדעת והעשרה בתחומי האמנויות הפלאסטיות. תמר, אמנית מטעם הקרן, חונכת את כל הקבוצה, המורכבת כאמור מהנערים הבוגרים של בית הספר, ומהחניכים הילדים, וביחד יוצרת איתם מארג של לימוד ועשייה אמנותית ייחודית. במסגרת הפרוייקט מעוצב חדר זיכרון משותף, בו כל זוג- ילד וחונך, מציירים סביבה דמיונית הקשורה בבית חלומות. החדר יכיל את כל החלומות, השאיפות והפחדים שהילדים בטאו ביצירותיהם, וביחד יעוצב חדר שיתפקד כחדר מחשבות, התבודדות ומדיטציה פנימית, של באי ודרי המוסד.
‘בת-ציון’ הינו מוסד חינוכי לבנות הקהילה של חסידות סטולין-קארלין, הממוקם בשכונת מאה שערים בירושלים. המוסד מאחד בין כתליו, בתנאי פנימיה, כמאה בנות עולות מחבר המדינות, אשר הגיעו ארצה בגפן- רובן בנות יתומות או בנות למשפחות חד-הוריות. ‘בנות הקליטה’ במוסד, אינן מתחנכות כבנות הקהילה והן זוכות להעשרה לימודית טכנולוגית, המקבילה למסלול הממלכתי ומוכרת על ידו. הנהלת המוסד פנתה אל הקרן על מנת שתיזום פעולות העשרה באמנות לבנות אלו.
מקהלת ‘ילדי דוד המלך’ הינה מקהלה של ילדים וילדות עולים מחבר העמים. רוב משפחות הילדים הינן משפחות חד הוריות אשר עלו בשנים האחרונות לישראל ומתמודדות עם מורכבות הקליטה בישראל, הן מבחינה כלכלית
“המחייה”- פרויקט כסאות נדנדה התקיים בבית הספר החשמונאים ביפו ג’. הרעיון הוא להפיח חיים חדשים בכיסאות עזובים, ישנים, שבורים וכדומה. בנוסף לטיפול האמנותי בהם, שיכלול צביעה, ריפוד, נגרות, ציור וכדומה, נהפוך בעזרת ערכה מיוחדת כל כסא רגיל, לכסא נדנדה מקורי וייחודי. האמן המנחה, אילון ערמון, מעצב תעשייתי, ראש החוג לעיצוב במכון הטכנולוגי בחולון ולצידו מעצבים מבתי הספר השונים לעיצוב. בין המשתתפים הבוגרים שחנכו אמנותית את הילדים היו עובדי חברת קסלמן שנרתמה לפרויקט במסגרת פעילותה הענפה למען הקהילה ואמנים מנחים מטעם קרן ‘רז-רם’.
לזכור בתנועה ולא באופן סטטי…לנענע את הזיכרון…אחרי שהכסא יהיה
רקע להקמת גרעין היצירה-