קרן רז-רם ייצגה את ישראל במסגרת הארגונים החוץ ממשלתיים, במושב המיוחד של העצרת הכללית של האו”ם בנושא ילדים שהתקיים בניו-יורק. במהלך הכנס יצרה הקרן קשרים עם ארגונים שונים העוסקים בתחומים משיקים לפעילותה, מתוך מטרה ליזום שיתופי פעולה וידע. נציגי הקרן קיימו במסגרת הכנס אירוע צד אשר כלל הצגת תערוכה מיוחדת של צילומים מפרויקטים של הקרן ברחבי הארץ וכן מצגת על הפעילויות השונות. מן הדיונים והמפגשים שקיימו נציגי הקרן במהלך ימי הפסגה, נרקמו קשרים עם ארגונים מקבילים ומשתתפים נוספים בעלי עניין בפעילות הקרן, ממדינות שונות. קרן רז-רם עומדת לשתף פעולה ביוזמת והפעלת פרויקטים בינלאומיים משותפים עם הגורמים השונים ולארח במפעל ‘גרעיני היצירה’ של הקרן אמנים ואנשי אקדמיה, המעוניינים ללמוד ולהיחשף לפעילותה. שיתוף הפעולה הבין ארגוני הוא גם מקור להשראה, לימוד ולהמשך חיזוק יוזמות של יצירה וקירוב לבבות, בין עמים, תרבויות ומורשות, המשכילות להשתמש ביצירה ובאמנות.
קרן רז-רם באו”ם
מפגש בין קהילתי התקיים עם תלמידי בית ספר תיכון באנטוורפן בבלגיה לקרן. במסגרת מחויבות לקהילה, בחרו תלמידי בית הספר ללמוד על פעילות הקרן בישראל, במיוחד על רקע היחסים המתוחים שבין בלגיה לישראל, בקשר לקונפליקט הישראלי פלשתינאי. הם קראו לפרויקט: “ישראל-פלשתינה”, ונחשפו בעזרת אינטרנט, דואר מכתבים, צילומים, וכן ביקור מיוחד של רכזת התוכנית בישראל. הרכזת ששמה מוניק, בקרה ב’גרעיני היצירה’ השונים והעבירה מסר של קרבה והזדהות בין הקהילות השונות.
עץ החיים והתקווה
גרעין יצירה מראר- ‘עץ החיים’
קונסטנטינוס קוואפיס (29 באפריל 1863 – 29 באפריל 1933), היה משורר בן הקהילה היוונית של העיר אלכסנדריה, שבה חי רוב חייו. שירתו של קוואפיס נטועה בהיסטוריה היוונית והנוצרית-מזרחית. את עצמו כינה קוואפיס “משורר הלני”.
אם אתה יוצא לדרך לאיתקה
בקש כי יארך מסעך מאד
שופע, הרפתקות, שופע דעת.
אל תירא את הלסטריגונים והקיקלופים.
אל תירא את פוסידון הזועם
לעולם לא תפגוש אותם בדרכך
אם מחשבתך נשאת, אם רגש מעולה
יפעם בנפשך ואת גופך ינהיג.
לא תראה את הלסטריגונים והקיקלופים
ולא את פוסידון הזועם אם רק
נפשך לא תעמיד אותם לפניך.
בקש כי יארך מסעך מאד.
כי בבקרים רבים מאד שלל קיץ
תכנס – בחדוה, בפליאה רבה כל כך! –
לנמלים שלא ראית מעולם.
בתחנות מסחר פיניקיות תעגון
תקנה סחורות משובחות לרוב,
פנינים ואלמוגים, ענבר והבנה
ומינים שונים של בשמים טובים
ככל שרק תמצא בשמים טובים.
עליך לבקר בהרבה ערי מצרים
ללמוד, ללמוד מאלה היודעים.
וכל הזמן חשוב על איתקה
כי יעודך הוא להגיע שמה.
אך אל לך להחיש את מסעך
מוטב שימשך שנים רבות
שתגיע אל האי שלך כשאתה זקן
עשיר בכל מה שרכשת בדרך.
לא תצפה שאיתקה תעניק לך עושר.
איתקה העניקה לך מסע יפה
אלמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך
היא לא תוכל לתת לך יותר.
וגם אם תמצאנה עניה – לא רימתה אותך איתקה.
וכאשר תשוב – חכם, רב ניסיון –
אזי תבין היטב מהי איתקה.
מגדולי המשוררים האמריקאיים. יליד בוסטון 1874 נפטר בבוסטון בשנת 1963.
משורר הומניסט אשר ביטא ביצירתו היבטים דקים ביותר של החיים, של ערכי אנוש, של אמיתות פשוטות, והכול בשפת דיבור יומיומי רגיל. ברבים משיריו, כמו בשיר “אש וכפור” המובא בזאת, פרוסט מעלה הרהורים פילוסופיים ודתיים בסימבוליקה השירית הייחודית לו.
אומרים עולם סופו באש
אומרים בכפור
כמי מן התשוקה טעם
אני עם חובבי האש.
אך אם שנית יחרב עולם
שנאה למדה אותי ודאי לאמר-
לשם חורבן הכפור גם הוא גדול
ויש בו די.
תרגם מאנגלית:
שמואל שתל
אבל ארליך, מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1987) וחתן פרס ישראל (תשנ”ז), נפטר ב-3 באוקטובר 2003. במלאת שנתיים למותו ברצוננו לזכור, יוצר נפלא, פדגוג, מורה דרך וחבר. אבל ארליך נמנה עם ידידי קרן רז-רם והביע תמיכה בפועלה מראשית דרכה. אבל ארליך נולד ב-3 בספטמבר 1915 בקראנץ שבפרוסיה המזרחית להורים יהודים שנטמעו בסביבתם. אביו, בנו של רב ראשי בריגה, היה עו”ד ונוטריון. אימו נולדה באיסטנבורג וניגנה בפסנתר.
בנעוריו התחנך אליך בקניגסברג ובטילזיט. כשהיה בן חמש התחיל לנגן בכינור וכבר ב-1926 חיבר את יצירתו הראשונה- אופרה קומית. אחרי שעמד בבחינות הבגרות בקניגסברג ב-1934, נמלט מפני הנאצים אל בית דודו בזאגרב שביגוסלביה. שם למד באקדמיה למוסיקה כינור (אצל וצלאב הומל) ותיאוריה. אולם הממשלה היגוסלבית החלה מגרשת מתחומה יהודים בעלי דרכון גרמני, ולפיכך, נאלץ אבל, בשלהי ,1938 להמשיך בדרכו לאלבניה. הוא התגורר בטירנה עד אשר הותר לו, בינואר ,1939 להגר לארץ ישראל. ארליך התיישב בירושלים, עד 1944 למד בקונסרבטוריון הארץ ישראלי כינור אצל אמיל האוזר וצבי רוטנברג וקומפוזיציה אצל שלמה רוזובסקי. עיקר עיסוקיו היו הלחנה והוראה. ארליך הלחין מעל ל-3000 יצירות. במהלך השנים לימד קומפוזיציה ותיאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל-אביב, באקדמיה למוזיקה ע”ש רובין, באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר אורנים. בין עשרות תלמידיו מצויים מיטב המלחינים והיוצרים הישראליים.
במהלך השנים זכה 8 פעמים בפרס אקו”ם. כמו כן זכה בפרס ראש הממשלה, פרס ישראל למוזיקה ובמספר פרסים בין-לאומיים. בין יצירותיו: בשרב (1953), שלושה משלים (1976), הנגיד (1993), דיוקן של דן פגיס (1996).
יצירתו של ארליך מתאפיינת בשילוב של אלמנטים מערביים קלאסיים עם אלמנטים מזרחיים ערביים, ולעיתים גם בשימוש בהומור דק. השימוש שעשה ארליך בטקסטים מקראיים וביצירה ישראלית מקורית יחד עם ההוראה בה
עסק שנים רבות, הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היצירה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי בישראל.
מתוך ראיון עם אבל ארליך אוזניים למוסיקה- פברואר 2001
