קרן רז-רם תמכה בהוצאה לאור של אוסף צילומים ושירים בשם “לזכור לנשום”. עופרה שהתייתמה מאביה בגיל צעיר, חושפת במילים ותחת עדשת המצלמה, עולם רגשי עשיר ומורכב, כשבבסיסו, התמודדות יצירתית עם חווית השכול.
“לזכור לנשום
כל הזמן
לא להפסיק לנשום
למרות הפיתוי
גם בשינה
גם כשאני קרובה
גם כשאני רחוקה
לזכור שיש מספיק חמצן
גם בשבילי”.
לחץ כאן למצגת השירים והצילומים
רז גר ברעננה ומתמחה בריקוד סטפס. את רז חנכה שירלי, שאביה היה בין הספורטאים שניספו באולימפיאדה במינכן. הקשר שלהם נסוב סביב הפעילות האמנותית של רז, ולאחר כמה חודשים של קשר, השתתף רז בצעדת הזיכרון השנתית ע”ש עמיצור שפירא, אביה של שירלי, שהתקיימה במרכז הספורט בוינגייט. רז ממשיך להשתלם בריקוד סטפס והחלום שלו הוא להגיע להוליווד. קרן רז-רם מלווה אותו בדרכו האמנותית לשם…
שני היא ילדה מוכשרת שמתגוררת בטבריה. היא מציירת, רוקדת, ומצטיינת בכל דרכיה ומעשיה. קרן רז-רם החליטה לתמוך בפעילותה בציור ובקשר שלה עם אירנה, מורה לציור עולה חדשה מברית המועצות לשעבר. ההתפתחות של שני במסגרת הקשר היצירתי עם אירנה, היא בלתי רגילה, והציורים שהיא מציירת מעמידים את הצופים בהם בהשתאות, במיוחד לנוכח גילה הצעיר.
היא מציירת טבע דומם, וחיות, וגם דיוקן של אמא, ומציור לציור מתחדדת רגישותה הציורית וקשת רגשות ענפה יותר נפרשת על הדפים והבדים.
הציור, לצד היותו פעילות פנאי, הופך גם לכלי ביטוי משמעותי לתכני נפש עמוקים ועתה אנו מחכים לתערוכה…
גלעד הוא נגן סקסופון צעיר מחיפה, אריק הוא נגן סקסופון מקצועי מתל-אביב. אריק, שהוא גם ממיסדי קרן רז-רם, סקסופוניסט בעל צליל ייחודי המופיע ברחבי העולם בסגנון ג’אז יהודי, חונך את גלעד כבר מספר שנים בשטח המוסיקה.
לא רק הסקסופון הוא הכלי המאחד המשותף להם. גם כלי אחר ניצב ברקע חייהם- והוא המטוס. בועז וארנון הם האבות שלהם, אותם לא זכו לפגוש. שניהם נפלו כטייסים לפני הולדת הבנים. אריק וגלעד מנגנים ג’אז, מאלתרים, ובאירוע שהתקיים בבית הנשיא ובו הוקרא השיר שכתב בועז, אבא של גלעד לפני נפילתו, ניגנו השניים דואט מרגש לשני סקסופונים. גלעד ממשיך להתפתח ולממש את כשרונו בתחום המוסיקה, והשמיים הם הגבול…
הקשר עם כפיר, מוסיקאי צעיר מבאר שבע, נוצר עוד כשהיה חניך בפנימיה בחיפה. כפיר פנה לקרן וסיפר שהחלום שלו להיות זמר וללמוד מוסיקה. ארנון פרידמן, פסנתרן ומעבד מוסיקלי מקצועי שפועל רבות בשטח המוסיקה בישראל, חנך ועבד עם כפיר על השירה וכן הדריך והנחה אותו בכתיבה ובעיבוד החומרים המוסיקליים שהביא.
השירים המרגשים שכפיר הלחין, ביחד עם ההנחייה המוסיקלית של ארנון, הביאה את הקרן להחלטה להפיק תקליט שדרים ובו מספר שירים, ביניהם בולט השיר “לא עזבתי בני היקר” שבו כפיר מביא לידי ביטוי את הכאב והגעגועים לאבא. נגנים מקצועיים מהשורה הראשונה בישראל התקבצו ובאו להקליט. והתוצאה מרגשת.
החלום של כפיר עומד להתגשם כדיסק פרי עטו עומד לצאת לאור כהמשך ישיר לחונכות המוסיקלית והקשר המיוחד שיצר עם ארנון.
במסגרת פרויקט יצירה חנך אודי, קומפוזיטור ונגן ויולה, את גלעד, זמר קלאסי, בתקופה שהיה עדיין תלמיד בבית הספר ‘תלמה ילין’. תחום החונכות היה סולפג’- קריאה ושירה של תווים. גלעד, יתום צה”ל שמשפחתו עלתה מברה”מ, התפתח מוסיקלית והחל ללמוד באקדמיה למוסיקה ע”ש רובין בתל-אביב, מוסד בו מסיים אודי את לימודיו בשטח הקומפוזיציה. קשר החונכות ביניהם גם התפתח לנגינה משותפת. במסגרת ערב מוסיקה שקיימה הקרן במרכז ענב לאמנות בתל-אביב, הופיעו גלעד ואודי בתוכנית קלאסית שערכו במיוחד לערב, וזכו בתשואות הקהל. כיום, לאחר סיום החונכות, מובילים אודי וגלעד פרויקט ייחודי בשטח המוסיקה הקלאסית בישראל: הקמה של הרכב קאמרי צעיר אשר יוזם ערב מחווה מוסיקלי למלחין, חתן פרס ישראל, אבל ארליך, כחלק ממפעל ייחודי וראשון בישראל העוסק בתכנים של זיכרון והנצחה באמצעות המוסיקה. הפרויקט מקבץ יחדיו נגנים ומוסיקאים לצורך היכרות מעמיקה עם יצירתו של המלחין. במהלך הפרויקט נבחרות יצירות ומורכב רפרטואר אשר יועלה כקונצרט במסגרת ערב המחווה.
כמו כן, היצירות תוקלטנה באופן מקצועי לצורך הוצאת דיסק המתעד את הפרויקט. זוהי יוזמה חדשה לחקר ותיעוד מוסיקה ישראלית מקורית, כמחווה והוקרה ליוצרים אשר הטביעו חותמם בשטח המוסיקה בישראל. הכוונה היא להקים אנסמבל מוסיקאים, מעמיק ומקורי, אשר יוביל את הפרויקט, ואשר יהיה המבצע העיקרי בסדרת הדיסקים המתוכננת לצאת במסגרתו. זה סיפור של קשר מוסיקלי, בין גלעד ואודי, שהתחיל בשירה של צלילים בודדים וממשיך להתפתח בכיוונים מוסיקלים- .תרבותיים רחבים ביותר.