+972-3-5467246 info@raz-ram.org
‘ריבועים של קרטון’- סרטה של תמר פייקס

‘ריבועים של קרטון’- סרטה של תמר פייקס

tamar_Pתמר פייקס, אמנית פלאסטית, חיה ויוצרת בירושלים. בימים אלו סיימה עבודה של מספר שנים על סרט דוקומנטרי בשם “ריבועים של קרטון” המספר את סיפור התמודדותה עם חווית השכול המורכבת שפקדה את משפחתה, עת שכלה את אביה ושני אחיה הבוגרים. אביה מיכאל פייקס ז”ל נפל במלחמת ששת הימים, אחיה הבכור, יוני,במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, ודניאל האח השני, נפל בעת טיפוס על פסגת המונט-בלאן. הסרט מספר את הסיפור האישי של תמר ומשפחתה, ובו בזמן מעלה שאלות הנוגעות בסוגיות של הנצחה וזיכרון גם ברמה הכוללת שלנו כחברה ישראלית החשופה לשכול לאורך כל שנות קיומה והתפתחותה. במהלך הסרט אנחנו מתלווים למסע של תמר בעקבות אביה ושני אחיה, כשהיא פוגשת בני משפחה, חברים מהעבר ומשתפת אותנו בלבטיה ופחדיה, במילים וביצירה אמנותית.
ציר מרכזי בסרט הוא אימה ארנונה, אישה יוצאת דופן, אשר החזיקה בכוחותיה את המשפחה שהלכה וקטנה עם כל אסון שהתרחש לאורך השנים. ולאחר מות הגברים במשפחה, נותרה עם שתי הבנות. תמר מספרת: “במשך כל שנותי חייתי לכאורה חיים רגילים לחלוטין, כאילו אין שכול. רק במהלך העבודה על הסרט אני מבינה שבעצם כל צעד שאני עושה נובע מדיאלוג בלתי נפסק עם המתים. במשך ארבע שנות העבודה על הסרט אני מנסה לפצח את אווירת המסתורין והערפול סביב המוות השוררים בבית בו גדלתי.
אחרי שנים של חיים בצל השתיקה המלווה את השכול בביתי, אני מנסה לעמת בסרט בין ההדחקה שהכתיבה אימי ובין הצורך הקיומי הבסיסי שלי לדבר ולהתחלק בכאבים. הסרט נע בין השני הקטבים. בקוטב אחד ניצבת אלמנה ואם אהובה, שכולה, צינית, מפוקחת, זועמת, המתרחקת מכל סממן לאומני המנכס את השכול והמתים ללב האומה. אישה שדוגלת בגישה שהחיים שייכים לחיים, ואין כל תועלת בהתעסקות במתים. בקוטב השני ניצבת אני המתמודדת, לראשונה בחיי, עם הנוסחה הקלאסית של עיצוב הזיכרון: ביקור בבית הקברות, סיור במקום נפילת האח, מפגשים עם חברים של המתים.
הסרט בוחן את שתי האלטרנטיבות. אני בניסיון מתמיד לחבר את הניתוקים ולמצוא את הדרך שלי, זה התנאי ההכרחי לשפיות שלי. אבדתי את אבי לפני שיצאתי לאוויר העולם. לא בחרתי בזה, או במה שקרה אחר-כך. אני רוצה לצאת לעולם שוב והפעם כפי שאני בוחרת”. תמר השתתפה כאמנית מדריכה בפרויקטים שונים של קרן ‘רז-רם’ ואנו מצפים להקרנות של הסרט ולשיח המשמעותי שיבוא בעקבותיו.

הזמנה להקרנת הבכורה!

‘צילום פרויקטים חברתיים בתל אביב יפו’

‘צילום פרויקטים חברתיים בתל אביב יפו’

yuvalיובל הוא בחור צעיר שעוסק בצילום. יובל השתתף ב’גרעין יצירה’ ביפו, בשעה שתעד בצילום אמנותי את התפתחות פרויקט המריונטות. במסגרת הפרויקט פעלו יחד ילדים יתומים, ערבים ויהודים, בפעילות של יצירה ובניית בובות מריונטה. יובל שהיה חלק מצוות ההדרכה, נחנך בעצמו על ידי נעמי, צלמת מקצועית ואלמנת צה”ל, שהעניקה לו מנסיונה רב השנים בצילום. הצילומים שצילמו במשך השנה הוצגו בגלריה לאמנויות של מרכז ענב, במסגרת תערוכה שליוותה את פרויקט הסיום. לאחרונה סיים את המכללה לצילום בקריית אונו, עובד וממשיך להיות פעיל בתחום הצילום.
יובל תורם מזמנו ומיכולותיו כחונך לילדים יתומים שנמצאים בשלבים הראשוניים של חייהם, הכמהים להכוונה וזקוקים לחונך בוגר- שלב שהוא עצמו עבר כשהיה ילד. אני שמחים להציג החודש, מבחר מצילומיו מפרויקטים חברתיים ביפו.


לתערוכת צילום פרויקטים חברתיים- יובל רוט

פרויקט יצירה ‘צילום פרויקטים חברתיים ביפו’

enavcenter

פרויקט יצירה ‘עיצוב המוצר’ רובי עמיר

פרויקט יצירה ‘עיצוב המוצר’ רובי עמיר

rubiזוכה פרס ראשון בתחרות העיצוב “יוצרים תנועה חדשה”. מעצב תעשייתי / גרפי. בוגר החוג לעיצוב תעשייתי. מכללת הדסה בירושלים.
תלת אופן ממונע לילדים בלתי רגילים. פרויקט גמר בשיתוף “צרעה מערכות אקטיביות בע”מ”. במסגרת לימודים במחלקה לעיצוב תעשייתי, מכללת הדסה בירושלים. 2003. מטרת הפרוייקט, עיצוב ופיתוח תלת אופן ממונע, שילווה את הילד בזמן הטיפול השיקומי ולאחריו, כחלק בלתי נפרד מהכשרת הילד לתנועה, ניידות, עצמאות ובעיקר – הנאה.
הרעיון המרכזי הוא ליצור מוצר שיהיה נחשק בקרב הילדים, וזאת ע”י התייחסות לילד הבלתי רגיל, כאל ילד ולא כאל נכה. פיתוח תלת האופן מתבסס על מנוע ה- APT Traine Passive Active מכשיר עימול לגפיים עליונות ותחתונות, המאפשר פעילות אקטיבית ופסיבית, בהתאם ליכולותיו של המטופל.
מדובר במכשיר חשמלי, המשמש כמכשיר לטיפול פיזיוטרפי לאנשים בעלי מגבלות תנועתיות, לרוב אכלוסיה מבוגרת. שילוב מנוע ה-APT בתלת אופן, מאפשר לילדים לפדל באופניים, בעוד המנוע משלים את תנועותיו של הילד, ומבטל רפלקסים פתולוגיים, בעת הצורך. כך, מלבד ההנאה של רכיבה על אופניים, יזכה הילד, בעקיפין, בערכים טיפוליים, שיקומיים שייתרמו לשיפור מצבו הפיזי. עצם השילוב בין המנוע ומערכת הבקרה והשליטה, המאפשרות ליצור רמות התנגדות שונות, לכלי עצמו, לאופניים, הם היוצרים בידול בשוק, למול מוצרים אחרים.

car6aכמו כן, ישנם אספקטים נוספים הקשורים במבנה המרכב ובתהליך הייצור עצמו, המעצימים את יתרונות הכלי על דומיו. תלת האופן זכה במקום הראשון בתחרות עיצוב רכב “יוצרים תנועה חדשה” שנערכה במסגרת פעילותה של קרן רז-רם, בחסות איגוד יבואני הרכב בישראל, קריית התרבות ועריית נס ציונה. הפרוייקט עומד בפני תחילת תהליך הפיתוח והעברתו לייצור המוני, במסגרת פעילותה של חברת צרעה מערכות אקטיביות בע”מ.צפי סיום הפרויקט והחדרתו לשוק אוגוסט .2004

‘יוצרים תנועה חדשה’ תחרות עיצוב מכונית משחק ותערוכה ע”ש החייל רם רוטנברג ז”ל
כתבה מהשטח על תחרות עיצוב המכוניות

לגרעין יצירה נס-ציונה
לתקנון התחרות

 

אורן פרבדה 2003-1965

אורן פרבדה 2003-1965

orenpravda‘פרחים בלב’

אורן פרבדה, אמן הפרחים, פסל יוצר ומעצב מוכשר, הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. אורן הספיק להיות מעורב בגרעיני היצירה של קרן רז-רם, במיוחד בפרויקט מדעים ואמנויות, פרויקט אותו ליווה בכל שלבי הגיבוש, אך נבצר ממנו, בסופו של תהליך, לקחת בו חלק פעיל מפאת מצבו הבריאותי. רוחו של אורן, רוח היצירה, הפתיחות, טוב הלב השופע, עוצמות החיבור בין הכושר היצירתי האינטואיטיבי והשיפוט הרציונלי והערכי שהפגין, כל אלו, כמו גם זיכרון דמותו המיוחדת, מבטו, חיוכו וקולו, מלווים וימשיכו ללוות את כל חבריו ומכריו. הצילומים הבאים חושפים את רוחב יצירתו בתחומי העיצוב.
לצד עיצובי במה באירועים גדולים ומיוחדים, עסק גם בפיסול והציג מעבודותיו במעמדים שונים. החיבור המיוחד שלו היה עם עולם הפרח והצמח. כיצד לטפל בו באופן יצירתי ולשלב אותו במרקם של עיצוב, הן אמנותי והן שימושי- זו הייתה אומנותו ואמנותו.
אורן התקדם במסלול אקדמי, אשר גם הוא קשור היה לעולם הביולוגיה של הצמח, ובשלבים המתקדמים של מחקרו בחר לשנות כיוון ולהמשיך ולטפל בעולם הצמחי מתוך החיבור היצירתי של העיצוב האמנותי. רוחו השופעת יצירה, אמנות ואהבה תלווה אותנו לעד.

לחץ כאן למצגת

פרויקט יצירה ‘לזכור לנשום’ הוצאה לאור

פרויקט יצירה ‘לזכור לנשום’ הוצאה לאור

lizkorlinshomקרן רז-רם תמכה בהוצאה לאור של אוסף צילומים ושירים בשם “לזכור לנשום”. עופרה שהתייתמה מאביה בגיל צעיר, חושפת במילים ותחת עדשת המצלמה, עולם רגשי עשיר ומורכב, כשבבסיסו, התמודדות יצירתית עם חווית השכול.

“לזכור לנשום
כל הזמן
לא להפסיק לנשום
למרות הפיתוי
גם בשינה
גם כשאני קרובה
גם כשאני רחוקה
לזכור שיש מספיק חמצן
גם בשבילי”.
לחץ כאן למצגת השירים והצילומים