עץ החיים והתקווה צומח
פרויקט עץ החיים והתקווה ממשיך להתרחב. הרעיון מאחורי הפרויקט שעלה לראשונה בשנה שעברה בישוב הדרוזי מראר בגליל בקרב אלמנות וילדיהם, אומץ על ידי בית ספר באנטוורפן, בלגיה. הסימבוליזם שבעץ החיים חוצה תרבויות, לשונות, עמים ודתות. באמצעות הסימבוליזם הילדים יכולים לגעת באספקטים של החיים שהם בעלי משמעות עצומה לכל אחד ואחד מהם.
הקבוצה בבלגיה, אשר נחשפה לפרויקטים השונים של קרן רז-רם, הגיבה ביצירה אישית וקולקטיבית, שבאה לידי ביטוי מסכם בעץ החיים שעמד בתערוכה בחלל בית הספר. על העץ תלויים הביטויים השונים של הילדים בכתב, ומסביב- הציורים, הצילומים ושאר הביטויים האמנותיים שבחרו לבטא את החיבור האישי שלהם עם הרעיון הכללי.
לעץ יש שורשים- מהו השורש והרקע האישי שלי? אולי אני מגיע מארץ אחרת, אולי אני שונה מהקבוצה והשורשים שלי מגיעים ממקום אחר? מה המשמעות של המשפחה לגבי? המקום של אמא,אבא… האם הם עדיין איתי? לעץ יש גזע- האם זה גזע צעיר ופגיע שצריך עדיין תמיכה נוספת? האם זה גזע בא בימים אשר נושא בצלקותיו את ניסיון החיים? הגזע מבטא את תהליך הגדילה עצמו, שכל ילד עובר. הסערות והמשברים יטביעו חותם אולם גם יעשו אותך חכם יותר ובעל ניסיון. לעץ יש ענפים ועלים- הם מיצגים אותך ואת המשפחה שלך. את הגדילה הפיסית והרגשית. לפעמים ענף נשבר- מוות במשפחה, או סיום שלב בחיים. עלים הופכים לצהובים, מתים ונושרים מהעץ. חורף: תקופה של “שינה” והכנה לתקופה חדשה ולגדילה נוספת. עלים צעירים וחדשים מגיעים באביב. אהבה חדשה. כל כך הרבה חוויות, רגשות, והתחלות חדשות.
בית ספר באנטוורפן מאמץ ‘גרעיני יצירה’
גרעין יצירה מראר- ‘עץ החיים’