בנובמבר 1994 איבדתי את בעלי, יותם רהט שנהרג בשירות מילואים כאשר מחבל מתאבד רכוב על אופניים התפוצץ בצומת נצרים בזמן תדריך קצינים שהתקיים בצומת. שלוש שנים אחרי כן נהרג בן דודי צחי בנטוב בפעולת השייטת באנצריה. דוד שלי, שמואל בנטוב, ממקימי חיל האוויר, ששרד את כל המלחמות, לא שרד את מותו של בנו ונפטר תשעה חודשים לאחר מכן – הסיבה הרשמית היתה סרטן, אבל כולנו ידענו שהוא מת משיברון לב. סבתי/אימו נפטרה ביום השלושים למותו.
השכול הוא חלק מהיום יום במשפחה שלי. כאדם יוצר יכולת הביטוי שלי היא בכלים של יצירה.
סוגיית הזהות שנכפתה עלי – אלמנת צה”ל ובת ב”משפחת השכול”, תחושותיי לגבי הסיטואציה אליה הושלכתי, עולות בעשייה האישית שלי לאורך השנים.
העבודות מאפשרות הצצה לחיים לצד נעדר-נוכח ועולות כאן במלאת 15 שנה למותו של יותם.
לחצו למצגת- 15 שנים לצד נעדר נוכח
(POINT POWER)
ניסו כאביה בוגר בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, מורה לדרמה ושחקן המתמחה בעבודה עם ילדים ובני נוער, מגבש קבוצה לעבודה דרמתית שתפעל במהלך השנה הקרובה בתל אביב. העבודה התיאטרלית תשקף את פעילות הקבוצה שתעסוק בנושאים של זיכרון אישי וקולקטיבי ותחתור להעלאת יצירה דרמתית בימתית משותפת על בסיס התכנים שיעלו ויפותחו במהלך המפגשים. מוזמנים לקחת חלק בני נוער בגילאי -14 מאזור גוש דן.
מיכל שכנאי יעקבי ילידת 1967 נולדה לאחר נפילת אביה במלחמת ששת הימים. מיכל הינה אמנית העוסקת באמנות רב תחומית-פיסול, מיצב , מדיה דיגיטלית ווידאו. משלבת בעשייתה המגוונת הפקה ואוצרות של פרויקטים אמנותיים לקהילה.
על הפרויקט והסרט – PDF
תמר פייקס, אמנית פלאסטית, חיה ויוצרת בירושלים. בימים אלו סיימה עבודה של מספר שנים על סרט דוקומנטרי בשם “ריבועים של קרטון” המספר את סיפור התמודדותה עם חווית השכול המורכבת שפקדה את משפחתה, עת שכלה את אביה ושני אחיה הבוגרים. אביה מיכאל פייקס ז”ל נפל במלחמת ששת הימים, אחיה הבכור, יוני,במלחמת יום כיפור ברמת הגולן, ודניאל האח השני, נפל בעת טיפוס על פסגת המונט-בלאן. הסרט מספר את הסיפור האישי של תמר ומשפחתה, ובו בזמן מעלה שאלות הנוגעות בסוגיות של הנצחה וזיכרון גם ברמה הכוללת שלנו כחברה ישראלית החשופה לשכול לאורך כל שנות קיומה והתפתחותה. במהלך הסרט אנחנו מתלווים למסע של תמר בעקבות אביה ושני אחיה, כשהיא פוגשת בני משפחה, חברים מהעבר ומשתפת אותנו בלבטיה ופחדיה, במילים וביצירה אמנותית.
ציר מרכזי בסרט הוא אימה ארנונה, אישה יוצאת דופן, אשר החזיקה בכוחותיה את המשפחה שהלכה וקטנה עם כל אסון שהתרחש לאורך השנים. ולאחר מות הגברים במשפחה, נותרה עם שתי הבנות. תמר מספרת: “במשך כל שנותי חייתי לכאורה חיים רגילים לחלוטין, כאילו אין שכול. רק במהלך העבודה על הסרט אני מבינה שבעצם כל צעד שאני עושה נובע מדיאלוג בלתי נפסק עם המתים. במשך ארבע שנות העבודה על הסרט אני מנסה לפצח את אווירת המסתורין והערפול סביב המוות השוררים בבית בו גדלתי.
אחרי שנים של חיים בצל השתיקה המלווה את השכול בביתי, אני מנסה לעמת בסרט בין ההדחקה שהכתיבה אימי ובין הצורך הקיומי הבסיסי שלי לדבר ולהתחלק בכאבים. הסרט נע בין השני הקטבים. בקוטב אחד ניצבת אלמנה ואם אהובה, שכולה, צינית, מפוקחת, זועמת, המתרחקת מכל סממן לאומני המנכס את השכול והמתים ללב האומה. אישה שדוגלת בגישה שהחיים שייכים לחיים, ואין כל תועלת בהתעסקות במתים. בקוטב השני ניצבת אני המתמודדת, לראשונה בחיי, עם הנוסחה הקלאסית של עיצוב הזיכרון: ביקור בבית הקברות, סיור במקום נפילת האח, מפגשים עם חברים של המתים.
הסרט בוחן את שתי האלטרנטיבות. אני בניסיון מתמיד לחבר את הניתוקים ולמצוא את הדרך שלי, זה התנאי ההכרחי לשפיות שלי. אבדתי את אבי לפני שיצאתי לאוויר העולם. לא בחרתי בזה, או במה שקרה אחר-כך. אני רוצה לצאת לעולם שוב והפעם כפי שאני בוחרת”. תמר השתתפה כאמנית מדריכה בפרויקטים שונים של קרן ‘רז-רם’ ואנו מצפים להקרנות של הסרט ולשיח המשמעותי שיבוא בעקבותיו.
הזמנה להקרנת הבכורה!
יובל הוא בחור צעיר שעוסק בצילום. יובל השתתף ב’גרעין יצירה’ ביפו, בשעה שתעד בצילום אמנותי את התפתחות פרויקט המריונטות. במסגרת הפרויקט פעלו יחד ילדים יתומים, ערבים ויהודים, בפעילות של יצירה ובניית בובות מריונטה. יובל שהיה חלק מצוות ההדרכה, נחנך בעצמו על ידי נעמי, צלמת מקצועית ואלמנת צה”ל, שהעניקה לו מנסיונה רב השנים בצילום. הצילומים שצילמו במשך השנה הוצגו בגלריה לאמנויות של מרכז ענב, במסגרת תערוכה שליוותה את פרויקט הסיום. לאחרונה סיים את המכללה לצילום בקריית אונו, עובד וממשיך להיות פעיל בתחום הצילום.
יובל תורם מזמנו ומיכולותיו כחונך לילדים יתומים שנמצאים בשלבים הראשוניים של חייהם, הכמהים להכוונה וזקוקים לחונך בוגר- שלב שהוא עצמו עבר כשהיה ילד. אני שמחים להציג החודש, מבחר מצילומיו מפרויקטים חברתיים ביפו.
לתערוכת צילום פרויקטים חברתיים- יובל רוט
פרויקט יצירה ‘צילום פרויקטים חברתיים ביפו’