אבל ארליך, מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1987) וחתן פרס ישראל (תשנ”ז), נפטר ב-3 באוקטובר 2003. במלאת שנתיים למותו ברצוננו לזכור, יוצר נפלא, פדגוג, מורה דרך וחבר. אבל ארליך נמנה עם ידידי קרן רז-רם והביע תמיכה בפועלה מראשית דרכה. אבל ארליך נולד ב-3 בספטמבר 1915 בקראנץ שבפרוסיה המזרחית להורים יהודים שנטמעו בסביבתם. אביו, בנו של רב ראשי בריגה, היה עו”ד ונוטריון. אימו נולדה באיסטנבורג וניגנה בפסנתר.
בנעוריו התחנך אליך בקניגסברג ובטילזיט. כשהיה בן חמש התחיל לנגן בכינור וכבר ב-1926 חיבר את יצירתו הראשונה- אופרה קומית. אחרי שעמד בבחינות הבגרות בקניגסברג ב-1934, נמלט מפני הנאצים אל בית דודו בזאגרב שביגוסלביה. שם למד באקדמיה למוסיקה כינור (אצל וצלאב הומל) ותיאוריה. אולם הממשלה היגוסלבית החלה מגרשת מתחומה יהודים בעלי דרכון גרמני, ולפיכך, נאלץ אבל, בשלהי ,1938 להמשיך בדרכו לאלבניה. הוא התגורר בטירנה עד אשר הותר לו, בינואר ,1939 להגר לארץ ישראל. ארליך התיישב בירושלים, עד 1944 למד בקונסרבטוריון הארץ ישראלי כינור אצל אמיל האוזר וצבי רוטנברג וקומפוזיציה אצל שלמה רוזובסקי. עיקר עיסוקיו היו הלחנה והוראה. ארליך הלחין מעל ל-3000 יצירות. במהלך השנים לימד קומפוזיציה ותיאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל-אביב, באקדמיה למוזיקה ע”ש רובין, באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר אורנים. בין עשרות תלמידיו מצויים מיטב המלחינים והיוצרים הישראליים.
במהלך השנים זכה 8 פעמים בפרס אקו”ם. כמו כן זכה בפרס ראש הממשלה, פרס ישראל למוזיקה ובמספר פרסים בין-לאומיים. בין יצירותיו: בשרב (1953), שלושה משלים (1976), הנגיד (1993), דיוקן של דן פגיס (1996).
יצירתו של ארליך מתאפיינת בשילוב של אלמנטים מערביים קלאסיים עם אלמנטים מזרחיים ערביים, ולעיתים גם בשימוש בהומור דק. השימוש שעשה ארליך בטקסטים מקראיים וביצירה ישראלית מקורית יחד עם ההוראה בה
עסק שנים רבות, הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היצירה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי בישראל.
מתוך ראיון עם אבל ארליך אוזניים למוסיקה- פברואר 2001
מהפזמונאים הבולטים בארצנו, נולד בשנת 1941. מנור הוא יליד הארץ, בן למושבה בנימינה, עליה כתב בשירו (“ימי בינימינה”). בהיותו בן 15 נפטר אביו ישראל וינר. ב-26′ התקבל לקול ישראל שם עבד שנים רבות כעורך ומגיש.
את אשתו, הזמרת עופרה פוקס, הכיר במהלך לימודים בניו-יורק, לזוג נולדו שלושה ילדים- ליבי, ידי וגלי, שלכל אחד מהם הקדיש אהוד שיר. אהוד מנור, חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת ,1998 היה הפורה בפזמונאי הארץ. רבים משיריו נכנסו לקלאסיקה של הזמר העברי. במלחמת ההתשה נפל אחיו יהודה, לזכרו כתב את השיר “אחי הצעיר יהודה”. את מילות השיר “חושך יקר” כתב אהוד מנור למנגינה של האחים אביב ואריק לבנת שהוקלטה ונכללה בתקליטם הראשון “זה שאינך רואה”. מנור כתב כ-1250 יצירות בעברית ותרגם מלועזית לעברית כ-620 יצירות. הוא היה בן 64 במותו. יהי זכרו ברוך.
משיריו:
ימי בינימינה
מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות אל סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם –
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?
אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה –
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.
“היורה ירד מחר הבט בלבנה”
“איך היה יבול הענבים השנה?”
“היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה”,
“ובלילה תתכסו כי תהיה צינה.”
אני רוצה לחזור…
ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.
אני רוצה לחזור…
מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?
אחי הצעיר יהודה
אחי הצעיר יהודה,
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
השמש עוד עולה כל בוקר
ואורה לבן,
ולעת ערב רוח מפזרת
את עלי הגן.
הגשם הראשון
ירד לפני יומיים,
בערב יום שלישי,
ושוב אפשר לראות שמיים
בשלולית על הכביש הראשי.
אחי הצעיר יהודה
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
בגן הילדים שלך
לומדים כבר שיר חדש,
ובתיכון התלמידים
שוב מתעמלים על המגרש.
רוחות ערבית
מייללות על המרפסת
את כל שירי הסתיו,
ואמא מחכה בסתר,
שאולי עוד יגיע מכתב.
אחי הצעיר יהודה
האם אתה שומע?
האם אתה יודע?
כל חבריך הטובים
נושאים דמותך עמם,
ובכל הטנקים על קווי הגבול
אתה נמצא איתם
אחי הטוב,
אני זוכר את שתי עיניך,
והן פותרות חידה.
ובני הקט יפה כמוך
בשמך לו אקרא – יהודה.
חושך יקר
חושך יקר
חושך מוכר
מרשה לי לראות איך שאבא חזר
ומה שלא קרה קורה
ואני נזכר
שקט יקר
שקט מוכר
מרשה לי לצעוק אבא אבא חזר
ומה שלא אמר אומר
ואני נזכר
שגופו חדל לכאוב
שהוא בא רק לאהוב
שעליי תמיד יחשוב
ואותי לא יעזוב
ראש על הכר
חם לי וקר
אומר לי אתה ילד טוב נהדר
ומה שלא אמר אומר
ואני נזכר
הוא ניגש קרוב קרוב
לילה טוב
חושך יקר
חושך מוכר
מרשה לי לראות איך שאבא חזר
ומה שלא קרה קורה
איתי נשאר.
להאזנה- חושך יקר- MP3 
מתוך הדיסק “זה שאינך רואה” של האחים לבנת
‘פרחים בלב’
אורן פרבדה, אמן הפרחים, פסל יוצר ומעצב מוכשר, הלך לעולמו אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן. אורן הספיק להיות מעורב בגרעיני היצירה של קרן רז-רם, במיוחד בפרויקט מדעים ואמנויות, פרויקט אותו ליווה בכל שלבי הגיבוש, אך נבצר ממנו, בסופו של תהליך, לקחת בו חלק פעיל מפאת מצבו הבריאותי. רוחו של אורן, רוח היצירה, הפתיחות, טוב הלב השופע, עוצמות החיבור בין הכושר היצירתי האינטואיטיבי והשיפוט הרציונלי והערכי שהפגין, כל אלו, כמו גם זיכרון דמותו המיוחדת, מבטו, חיוכו וקולו, מלווים וימשיכו ללוות את כל חבריו ומכריו. הצילומים הבאים חושפים את רוחב יצירתו בתחומי העיצוב.
לצד עיצובי במה באירועים גדולים ומיוחדים, עסק גם בפיסול והציג מעבודותיו במעמדים שונים. החיבור המיוחד שלו היה עם עולם הפרח והצמח. כיצד לטפל בו באופן יצירתי ולשלב אותו במרקם של עיצוב, הן אמנותי והן שימושי- זו הייתה אומנותו ואמנותו.
אורן התקדם במסלול אקדמי, אשר גם הוא קשור היה לעולם הביולוגיה של הצמח, ובשלבים המתקדמים של מחקרו בחר לשנות כיוון ולהמשיך ולטפל בעולם הצמחי מתוך החיבור היצירתי של העיצוב האמנותי. רוחו השופעת יצירה, אמנות ואהבה תלווה אותנו לעד.
לחץ כאן למצגת
