קרן רז-רם
הקרן מפעילה פרויקטים של יצירה, חניכה, תיעוד, ומחקר, ופעילויות המכוונות לחוסן קהילתי, לפיוס ולקירוב לבבות באמצעות האמנויות, במגזר היהודי, הערבי, הדרוזי והבדווי, הדתי והחילוני. השכול המתרחש לאחר אבדן הינו מימד החוצה את החיים וחורג מהם בו זמנית. הוא מקיף את כל מרחבי החיים ועשוי גם להמריץ יצירה ולמלא בחיבה וחמלה. היגון הינו תוצאה ישירה של אבדן אדם או אובייקט, עימו עמדנו בקשרי אהבה וחיבה. היגון הינו תגובה רגשית לאבדן, אך כולל גם ממדים פיסיים, קוגניטיביים, התנהגותיים, חברתיים, רוחניים כמו גם פילוסופיים.
האבל הינו הביטוי החיצוני לאבדן וליגון. האבל כולל מנהגים ופעולות אחרות, ביטוי לכל תרבותו, אישיותו ודתו של האדם האבל. השכול הינו מצב האבדן, החלל שהאדם שהסתלק השאיר פעור בעולמנו- החלל השכול. מתוך התבוננות במילה העברית “חלל” אנו נחשפים לתנועה כפולה: של אדם המסתלק, שנפל חלל, ו”נעלם” בחלל ומאידך פוער חלל בלב ההוויה, חלל שנשאר פעור עם הסתלקותו. זהו חלל אינסופי. למרות כוחות ההרס והסבל המגולמים בו, הוא מאפשר גם לחבר, לגשר, להפעיל ולמזג. כיצד פועלים למולו? כיצד מאפשרים טרנספורמציה של הכוחות הנחבאים במרחב השכול?
קרן רז-רם בחרה לפעול בעזרת מערכים של יצירה אמנותית ומחקרית לחשיפה וליצירה במרחב השכול, בשלוש רמות: הפרט, המשפחה, הקהילה.