אבל ארליך, מלחין ישראלי, פרופסור למוזיקולוגיה, חתן פרס ראש הממשלה (1987) וחתן פרס ישראל (תשנ"ז), נפטר ב-3 באוקטובר 2003. במלאת שנתיים למותו ברצוננו לזכור, יוצר נפלא, פדגוג, מורה דרך וחבר. אבל ארליך נמנה עם ידידי קרן רז-רם והביע תמיכה בפועלה מראשית דרכה. אבל ארליך נולד ב-3 בספטמבר 1915 בקראנץ שבפרוסיה המזרחית להורים יהודים שנטמעו בסביבתם. אביו, בנו של רב ראשי בריגה, היה עו"ד ונוטריון. אימו נולדה באיסטנבורג וניגנה בפסנתר.
בנעוריו התחנך אליך בקניגסברג ובטילזיט. כשהיה בן חמש התחיל לנגן בכינור וכבר ב-1926 חיבר את יצירתו הראשונה- אופרה קומית. אחרי שעמד בבחינות הבגרות בקניגסברג ב-1934, נמלט מפני הנאצים אל בית דודו בזאגרב שביגוסלביה. שם למד באקדמיה למוסיקה כינור (אצל וצלאב הומל) ותיאוריה. אולם הממשלה היגוסלבית החלה מגרשת מתחומה יהודים בעלי דרכון גרמני, ולפיכך, נאלץ אבל, בשלהי ,1938 להמשיך בדרכו לאלבניה. הוא התגורר בטירנה עד אשר הותר לו, בינואר ,1939 להגר לארץ ישראל. ארליך התיישב בירושלים, עד 1944 למד בקונסרבטוריון הארץ ישראלי כינור אצל אמיל האוזר וצבי רוטנברג וקומפוזיציה אצל שלמה רוזובסקי. עיקר עיסוקיו היו הלחנה והוראה. ארליך הלחין מעל ל-3000 יצירות. במהלך השנים לימד קומפוזיציה ותיאוריה של המוזיקה בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל-אביב, באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין, באוניברסיטת בר-אילן ובסמינר אורנים. בין עשרות תלמידיו מצויים מיטב המלחינים והיוצרים הישראליים.
במהלך השנים זכה 8 פעמים בפרס אקו"ם. כמו כן זכה בפרס ראש הממשלה, פרס ישראל למוזיקה ובמספר פרסים בין-לאומיים. בין יצירותיו: בשרב (1953), שלושה משלים (1976), הנגיד (1993), דיוקן של דן פגיס (1996).
יצירתו של ארליך מתאפיינת בשילוב של אלמנטים מערביים קלאסיים עם אלמנטים מזרחיים ערביים, ולעיתים גם בשימוש בהומור דק. השימוש שעשה ארליך בטקסטים מקראיים וביצירה ישראלית מקורית יחד עם ההוראה בה
עסק שנים רבות, הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היצירה המוזיקלית והחינוך המוזיקלי בישראל.
03-5467246
info@raz-ram.org
